ברוכים הבאים
על פי ההגדרה המילונית, אי-ביטחון תעסוקתי הוא מצב שבו העובד אינו בטוח בהמשך העסקתו בארגון, הגורם לחוסר פעילות ולתסכול. כלומר, ביטחון תעסוקתי הוא האמון של העובד כי ימשיך לעבוד במקום העבודה שלו במשך תקופה ארוכה, או במקצוע שלו. בעולם משתנה, הן מבחינת הטכנולוגיה, המקצועות המבוקשים והן מבחינת אירועים עולמיים שפוקדים אותנו כמו משברים כלכליים או מגיפות, לא תמיד זה קל לחוש ביטחון תעסוקתי.
אם יש מגזר הנהנה, באופן יחסי, מתחושת ביטחון ממקום עבודתו, ומביטחון תעסוקתי הלכה למעשה, זהו המגזר הציבורי. איגודי העובדים, הסדרי קביעות נוקשים והסכמי עבודה מקצועיים מאפשרים לעובד יציבות. היכולת לפטר את העובד היא מורכבת (בשלבי הקביעות השונים) והיא זו שמאפשרת לעובד לחוש ביטחון.
בשנת 2019 פרסם מרכז מאקרו לכלכלה מדינית מדד לבחינות איכות העבודה בישראל במגזרים השונים. בין היתר, בדק המדד פרמטרים של ביטחון תעסוקתי אצל עובדים ומצא כי הביטחון התעסוקתי אצל הישראלים נמוך בהרבה מזה הממוצע באיחוד האירופי. בעוד בישראל רק 46% הביעו ביטחון ביציבות מקום עבודתם, הרי שבאיחוד האירופי 73% מהמועסקים היו בטוחים שיוכלו להמשיך ולעבוד במקום עבודתם עד לגיל 60. המשמעות היא כי רבים מהישראלים, גם במגזר הציבורי, אינם מאמינים כי ימשיכו לעבוד במשך שנים ארוכות במקום העבודה. זאת, בניגוד לדור של הקודם, שהתאפיין בעבודה קבועה, במקצוע יציב ובמקום עבודה אחד ויחיד שלא השתנה במשך השנים.
שוק העבודה של העשורים האחרונים מתאפיין, בין השאר, בחברות הזנק, בהתפתחות ההייטק, לצד התפתחויות טכנולוגיות שונות. כך, שמקצועות מסוימים הפכו ללא רלוונטיים לעומת מקצועות חדשים שצמחו. שליחי וולט שלא היו כאן עד לפני מספר שנים, ממלאים את הרחובות ואילו בתי עסק רבים מציבים קופות עצמאיות במקום קופאים בשר ודם. כך, העולם הדיגיטלי שמקצר ומייעל עבורנו הליכים, הוביל לצמצום כוח העבודה בתחומים רבים. הליכים שפעם דרשו מאיתנו להגיע לבנק או לדואר, היום כבר נעשים בלחיצת כפתור במחשב או בנייד.
חברות הזנק, ובכלל תעשיית ההייטק מספרת את הסיפור כולו. תקופות של צמיחה ושגשוג, של תנאים מפנקים לעובדים ומעבר לגלי פיטורים המוניים חודשים ספורים לאחר מכן, בשל משבר בענף.
לא רק שינויים טכנולוגיים והתפתחות העולם הדיגיטאלי יוצרים שינויים בשוק העבודה ובביטחון התעסוקתי של העובד. משברים שונים, מקומיים ועולמיים, גם יוצרים תנודה במשק ומובילים לגלי פיטורים או לחילופין לתקופה של שגשוג. משברים כלכליים מתדלקים כמובן את אי הביטחון התעסוקתי של העובד. בשנים האחרונות, חווה שוק העבודה טלטלה קשה על רקע התפרצותה של מגפה עולמית, מגפת הקורונה שהובילה גם למשבר כלכלי, למחסור במשאבים ובמוצרים ולחוסר וודאות לא רק בישראל כמובן.
באפריל 2021 התפרסם מחקר של אוניברסיטת ת"א שבדק כיצד השפיעה המגפה על החוסן התעסוקתי של עובדים בישראל, בעלי השכלה אקדמית וחסרי השכלה אקדמית, על רקע המשבר הכלכלי. נמצא, כי אצל כלל העובדים נפגעה תחושת הביטחון התעסוקתי כתוצאה ממשבר הקורונה, אך חסרי השכלה אקדמית חששו יותר מאובדן מקום העבודה והביעו נכונות גדולה יותר להתפשר על תנאי העסקתם כדי להימנע מאבטלה.
האם ניתן להגביר את תחושת החוסן התעסוקתי? את האמון של העובד כי ימשיך לעבוד באותו מקום עבודה עד יציאתו לפנסיה? כנראה ששוק העבודה העכשווי אינו זהה לזה של הדור הקודם ומשכך מידת הביטחון התעסוקתי נפגעת. יחד עם זאת, ככל שלאדם יהיו כישורים רבים יותר, התמקצעות שונה ולמידה מתמדת של השוק ושל העולם המשתנה, הוא מגדיל את סיכויו להיות רלוונטי הן למקום העבודה הנוכחי והן למקומות עבודה אחרים.
עובד המתמודד על מקום עבודה, יכול להעריך בהתאם לאופי החברה ולהיסטוריה שלה עד כמה היציבות בה גדולה. מקום עבודה שלא מפטר עובדים באופן תדיר אלא משמר אותם ומפתח אותם, הסיכוי שהעובדים בו יחושו חוסן תעסוקתי גדול יותר.
סיכום
שוק העבודה בישראל ובעולם כולו הוא דינמי, הוא משתנה בהתאם לטכנולוגיה המתפתחת, לצרכים המשתנים של האזרחים ושל העובדים ובהתאם לנסיבות עולמיות שונות כמו משברים כלכליים. משכך, לא תמיד ניתן לצפות את העתיד. יחד עם זאת, תמיד ניתן להיערך לקראתו. ניתן לעשות זאת בלמידה מתמדת ומתפתחת, אלו גם יכולים להוביל את העובד להתפתחות מקצועית ולקידום. לצד זאת, חשוב תמיד להקפיד על שמירת הזכויות הסוציאליות של העובד, קרנות הפנסיה שלו וחסכונות נוספים – על כל מקרה שלא יבוא.
